מאמרים
לשיטת רוב ככל הפוסקים ראשונים ואחרונים אין שום
אתה צודק. צריך לאומרו, וכך כתבנו גם בסידור
הנה הרמב"ם (פי"ד מהלכות נזקי ממון הלכה ב')
לכוון להוציא ידי חובה פירושו- שהוא מברך גם
יש לסמוך על הסליחות הגדול, כי הוא יקר
אסור כיון שהאכילות מצטרפות והוי אכילת קבע חוץ
יש אומרים שמותר לכתחילה להתפלל ולברך בראש מגולה
א. אם יש כהנים אחרים ודאי שאין הש''צ
קשה להתיר, כי מסתמא יש קשיים ונסיונות, ומי
אמנם אדם שנאנס להשבע יכול לבטל בלבו אולם
אפשר גם בגיל 7 בתנאי שחוזר על קריאת
כשמסופק באשה יבדוק באחיה, ורוב הנשים של פעם
יש בזה מחלוקת פוסקים, ודעת הט"ז במקום שאין
הפוסקים כתבו בכיו"ב שהמכירה בטלה במי שמכר חמצו
מצוות סיפור יציאת מצריים ואכילת מצה (שכיום רק
ההלכה אומרת אם נמצא בין הגויים לרגל עסקיו
אם הדברים הם כפי שכתוב כאן: א) אינך
אם עיינתם בספר כף החיים להגר"ח פלאג'י, לא
יכול להדליק בברכה. עיין בהגהות איש מצליח על
1-2. ימשיך בשיר של יום, ויעמוד מפני הצבור
1. כאשר יש בדבר צורך לבני האדם התירה
הנה הדבר ברור לכל הדעות שהשיעורים הם בנפח,
הספר הוא ספר זכרון לבחור מהישיבה שטבע בים
היום אין לכך כל משמעות, וכל אחד עושה
כתב הרמב"ם בפרק ד' הלכה כ' מהלכות חובל
כלי נגישות