מאמרים
ראשית, הלכה ערוכה היא שאסור לעבור על איסור
כשיאמר ישראל ידגיש את היו"ד שלא תבלע ושלא
יש חילוק בין טעמי ההיתר, ההיתר בסימן של"ח
אינו יכול, ואפילו בתפילת מנחה שבערב הבר-מצוה אינו
א) הכלל בענין זה הוא, אם דרך לעמוד
כתב מרן בשולחן ערוך (סימן שמ''ב) כל הדברים
שכר מצוה מעיקר הדין מותר, כיון שבדבר מצוה
מגיל חינוך, וגיל חינוך אינו שוה בכל המצוות,
יש לומר את כל הקדישים. וקדישים שהיתום אומר
כבר אסרו גדולי הדור ערבי שירה כאלו, כי
א) ודאי שאחד מהמסובים חייב לשתות, שאם לא
א. אין איסור להקיף יותר. אבל הנכון שלא
1) מותר כי בזמן קדום לא נהגו ברחיצה
הנה הגר"ש משאש זצ"ל, במחילת כבוד תורתו הרמה
1. דוקא במצת מצוה 2. נכון לעשות כן
שמעתי ממרן ראש הישיבה שליט"א שאם הם עליות
לדעת מרן השלחן ערוך אסור לשתות מקפה זה,
אם ברור לך שהוא חייב, ובפרט אם יש
אין בזה משום מצוה לקיים את דברי המת,
בגמרא סוטה איתא שאחר החורבן העולם עומד בזכות
אין הישיבה מתנגדת לקבל בחורים שחבשו כפה סרוגה
חן חן על שאלתך וזהירותך במצוות. ולהלכה –
בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם קלות
דברי החכם הנזכר אינם מוכרחים בביאור כוונת בה"ג,
"אנכי" אינה מוטעמת ב"קדמא" אלא ב"פשטא" שהיא טעם
כלי נגישות