“סגנון של הרמב”ם תורה שלמה יש בו” |

אין דבר כזה. מי שאינו כותב תבוא עליו

החזן עשה מנגינה כל כך יפה בקריאת שמע

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

"כי שבע יפול צדיק וקם" דע! כי לעולם

הגאון רבי יונתן אייבשיץ בספרו יערת דבש (חלק

הדבר פשוט שהולד ממזר בר מינן כי אחות

כל מפעל שיש לו כשרות מהודרת ולא יצא

עיין ביריעות שלמה חלק ד' פרק ז'

יש לזה כמה עצות והדבר תלוי כמה הדבר

בכל מקום צריך לראות בפסוק. ועיין יריעות שלמה

עיין להרה"ג רבי ברוך שרגא נר"ו בהסכמתו לספר

א. אפשר לקרוא מתוך דפי "הגהת מחשב" כמ"ש

הבל הבלים הכל הבל הקב"ה אוהב את עם

             שיחתו של מרן הראשל”צ הרב הראשי לירושלים

יש מחמירים בנרתיק מברזל כמ"ש הרב דעת קדושים

מותר כיון שאין ממשות באותיות ועיין יריעות שלמה

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט’ באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת, דווקא באוכל המסורתי והחגיגי – "כוסכוס", על מה ולמה? / ומדוע דווקא מאכל  האבילות – ביצה, זיכה את המון העם במחאת פוסקי אשכנז / ואיך כמעט הציל החמין של שבת את הסעודה מפסקת.
 

בעיצומו של יום ט’ באב, לאחר בשורות איוב וקינותיו של רבי יהודה הלוי, נהגו בנות ישראל בהרבה קהילות לפתוח במסע ניקיון והברקה לכל פינות הבית משל היה היום ערב בדיקת חמץ | המנהג המפתיע הביא את הנשים ‘לחשוד’ במרן החיד"א כי איננו מאמין בביאת המשיח ח"ו, ואילו בדורנו בעטייה של שרה שנירר מייסדת ‘בית יעקב’ בטל הטעם ובטל המנהג | מה נשתנה

מותר לגרד קצת מהכ"ף להרחיקה מהיו"ד כמבואר ביריעות