מאמרים
זה המנהג מובא בספר משפט כתוב להרב הראשי
למחוק את הה"א.
שאלתי פעם למרן ראש הישיבה שליט"א מתי מוסיפים
טעות בידם בלי ספק. רק לפי הענין אפשר
לתלות מודעה בחנות, אפשר שהקונה יבוא עם חשבונית
לעניות דעתי אין ראיה כלל. די בכך ששתי
עיין בבן איש חי ש"א פרשת מקץ הלכה
נפלה טעות סופר בשערי תשובה וצ"ל בשורוק במקום
זה נכון שהרבה נוהגים בג'רבה שלא לאכול בשר
מְכַוֵּין, כי אחרת יקראו מְכֻוָּון. מדייק, מדויק. כל
ייתכן באמת שהוא טעות סופר והדבר מצוי, שבמקור
דין פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן ,
זה אינו גירסא. ואינו קביעות מהגמרא בכלל אלא
מותר, רק ילמד בצינעא כדי שלא יבואו הציבור
משמעות הלשון שהיה מנהג כך, מיהו פשוט שלא
תיבת וצפרדע בדגש, אך לא חזק וכן תמצא
אבל קורה שאינו יודע. וכשאדם שואל גדול בדורו(וכ"ש
לא כתוב ברש"י: "רק מאכל אחד", אלא: "אוכלים
ראשית ישר כח על הקבלה החשובה להתפלל בשעה
יישר כח על ההערות. לגבי ההערתו הראשונה, וכל
א,ב. את התנ"ך עצמו אסור לשרוף, כי מן
מותר להיפגש. מקורות: מה שכתבת שדבר האסור בחרם,
יש כאלה בגמרא בניי, כדיי, אבל אין צורך
זו טעות ונמשכה להם מדברי הבן איש חי
טעות דפוס. בתנ"ך עד כמה שבדקתי זה תמיד
כלי נגישות