מאמרים
לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא
אפריון נמטייה ששם לבו לבדוק במקור. ואני בזמנו
זה לשון מרן הראשל"צ בספרו טהרת הבית ח"ג
אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו
כבר דחה כך את דברי המאירי בתשובות הרדב"ז
כך המנהג בירושלים ע"פ הכה"ח (סימן י"ח אות
הטעם שאין דנים בתשלומי צער ובושת וכן נזק
בתחלה, יש להתחזק באמונה ובטחון בבורא יתברך שמו,
אין שום היתר לגזול, ומי שבן 18 וחצי
אמרו בגמ' ב"מ (דף ק"ב ע"א) המשכיר בית
א) יש מודעות בעתונים חרדים על מקומות שהתפנו
האות אל"ף לא נקראת כלל וכאילו כתוב יוכלו,
הצלחת אינה צריכה הכשר כלל, כשם שהמרק עצמו
ההוצאות המוכרחות ביותר – יש להוריד מהמשכורת. ומהשאר
אין הישיבה מתנגדת לקבל בחורים שחבשו כפה סרוגה
להיפך אותם "הפרנזים" אם הם ארוכים, הם מהוים
ברכתה מזונות וכן הדין בלחם גמור שפוררו לפירורים
מובא בשלחן ערוך חושן משפט (סימן קנג סעיף
אין חשש לקידושין כלל גם אם באופן שהמעות
הנה מר זקננו הגאון רבי משה הכהן זצ"ל
אין ספק שהעיון הוא העיקר, אך חשוב גם
מדברי האחרונים (בסימן רנ"א סעיף ב) נראה שגם
חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה
אין הבדל בין אור לריח, דזיל בתר טעמא
לעניות דעתי השיש אינו צריך יותר מעירוי מים
כלי נגישות