מאמרים
נראה פשוט שכל יין הולכים לפי כוחו וחזקו,
1. אסור אלא אם כן ישים כלי למטה
כל שעומד מחמת איזה סיבה וטעם, אין בזה
1) לא ברור למי התכוונת רמ"ע, ואולי לרמ"ע
מעריך ומכבד, משבח את "ספר המדות". התנאים בישיבה:
1) מן הדין היו צריכים להדליק בבית נר
1-2. ימשיך בשיר של יום, ויעמוד מפני הצבור
עד שאתה שואל אם מותר לקרוא בו לכתחילה
במיקסר אין בעיה של "בליעה", הבעיה שבו היא
כתב בשלחן ערוך (יורה דעה סימן ק"ס סעיף
עיין בחזון עובדיה – שבת ג' (דף קלג
כנראה כוונת השואל שבספר מקור נאמן (סימן תקל"ו)
אתה צודק בטענתך. בעיקר בגלל שהוא הורס את
לא מצאתי הדבר מבואר, אבל נראה שכיון שעוסק
שאלו את הרב ישכיל עבדי זצ''ל (ראיתי באחת
הכוונה היא: דהנה דפנות האהל יורדים באלכסון, שמתחילים
אין לנו טעם על פי הפשט רק שלפעמים
בתונס ובג'רבא נהגו שהכהנים מתחילים "יברכך" והחזן אחר
לספדים מותר, לאשכנזים אסור לכתחילה ורק בהפסד מרובה
התורה היא דבר רוחני ולא די לשבת ולקרא
בורא ניב שפתים זו סגולה מאוחרת מספר"דרך צדיקים"
ילדים זו מתנה מהשמים! יש משפחות מחכות 25
שאלתך נכונה, וכבר העיר בזה הרב מגן אברהם
תקון חצות לוקח לא יותר מעשר דקות אפשר
אדם שנעשה לו נס פרטי בודאי שחייב להודות
כלי נגישות