מאמרים
1) דברים אלו הולכים לפי מנהג המקום. בג'רבא
בתונס ובג'רבא נהגו שהכהנים מתחילים "יברכך" והחזן אחר
א) לשון לכם אפשר לפרשו לכל אחד ואחד,
יש להניח את החנוכיה בפתח הגינה מבחוץ וכמו
כתב מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת
יכולים. ויעמדו כולם ליד המברך, ויענו אחריו ''אמן''
זה לשון יריעות שלמה ח"א (מהדורת תשס"ו) פרק
אפשר שהסיבה היא משום שהוא עדיין מלא עבירות
א. בספר טהרת הבית ח"ב (עמ' קס) מבואר
אף שכמדומה ואין צורך להשיב על טענות כאלה
א) עמדו בקושיא זו כמה אחרונים. ואני כתבתי
א) מסתבר שהולכים אחר כוונת המתנדב. וכיון שחשבת
מותר ויש חולקים בזה. ועיין בן איש חי
רבינו ירוחם סובר שמי שהולך כל היום בלי
1. פירוש "ולמחרת" היינו הבוקר שיבוא ולא הכונה
כאשר המלה משה ("אל משה לאמר"), היא בטעם
תמהתי על מה שטענת במכתבך הקודם שרוב הפוסקים
1) נכון שכך נהגו בג'רבא כמו שכתוב בספר
לדעת הגאון ר' בן ציון אבא שאול (בשו"ת
יש הרבה דברים שיש בהם דין ויש מנהג
השאלה היא גם לגבי שבת שהרי אין הבדל
המושג "יצא ידי חובה" לא שייך ל"זכר למחצית
א) כרמל, אפרת (שיש בו הכשר יורה דעה),
בחו"ל חכמי ג'רבא נהגו שלא להודיע לקרוביהם בעיר
טפח באשה מגולה במקום שדרכו להיות מכוסה, אפילו
כלי נגישות