מאמרים
שינגן בסוף המילה עד לסיום בכוונה. במילה חי
בדרך כלל לוקחים מעט לזכות בני הבית לטעום
אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו
אין לטלטל את הכלי שיש בו עפר, שהרי
יום הולדתך כל שנה ביום ט''ו בתשרי. הסיבה:
כיוון שיש חתונה ממילא זוהי שמחת מצווה ומותר
1. כשיש חשק ללמוד זה לא קורה אלא
כתוב בשלחן ערוך (יו"ד סי' רס"ה סעיף ו')
מה שכתב הרב דקדוקי שי שאין הטעמת המילה
האות סמ"ך שבמלה "ומכנסי" אינה מנוקדת בשו"א אלא
אין הבדל. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.
אפשר לעבוד על עצמנו לפי ימים. כגון לקבל
פדיון אינו עושה כיון שלאם התינוק יש בנים,
א) מכירת החמץ לא בטלה (כן פסק הראש"ל
מקף מחבר בין המילים, ולא מזרז את קצב
המסורת של עדת הבבלים באות דל"ת ותי"ו רפויות
הכוונה בלא מצוות היינו שלא "עוסקים" במצוות ממש
כדאי מאד שלא יהיה בזמן התזמורת והנגינה. ולכתחילה
כל מילה בתנ"ך רפה כגון החוט המְשלש- המְלמד
כדאי לחכות עוד קצת שנים עד אשר יצמח
כי הכ"ף הסופית של המילה לעמך נחשבת כמו
1. המילה לחם וכן המילה מלח בגימטריה 78
כלי נגישות