לאחר מלחמת ארבעת המלכים, השיב אברהם אבינו את

בשירת הים, זכו עם ישראל להגיע למצב גבוה

מבארים בעלי המוסר על פי משל לילד שטייל עם אביו ביער. והנה, באמצע הטיול חמק עבר לראות איזו ציפור המשוררת בצורה מיוחדת ונעלם במעבה היער. חיפש האב בדאגה אחר בנו, קרא אליו ואין שומע. הילד שאבד החל לבכות עד

במדרש רבה אמרו שבזכות חמש פסיעות שפסע משה

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

על המנהג להבעיר מדורות בפורים, שמעתם פעם? כולנו בטוחים כי המנהג הקדום להדליק מדורות הוא בל"ג לעומר, אך לא! האמת היא שהמנהג העתיק יותר הוא לעשות מדורה בפורים דוקא.

עיין בבית יוסף (סימן נ"א) שכתב בשם אורחות

בדורנו יש בזה משום פרצת גדר וחילול השם,

זה נכון שהרבה נוהגים בג'רבה שלא לאכול בשר

1. דברים אלו לא שייכים לאנשים פשוטים, רק

הדבר ברור ופשוט שבכל המצוות שייך הכלל של

1) כבר נסתפק בזה הגאון חזון איש (שביעית

1) אם הכוונה רחוק מעט מהפתח ועדיין בצד

לפי השאלה נראה שהשאלה לא לענין שבת, אלא

1. אנו נותנים להוריד רק את השמע בגלל

אורך החצאית או השמלה היה עד כפות הרגלים.

נראה שיסוד המחלוקת היא אם שני השמות שנתנו

בריש העמוד הגמרא דנה בזה מדוע השמנים פסולים.

א) ראשית כל יש לדעת שמה שאומרים העולם: