פרעה מתעלל בעם ישראל כבר תקופה ארוכה, ובני ישראל בולעים את הגלולה המרה. פלא הוא, כיצד אינם מתעוררים להתקומם כנגד התעמרות פרעה? וכשכבר בא משה ומבקש לגאלם מן השעבוד, מדוע לא יכלו להאזין אליו?

כאשר משה יוצא לראשונה מארמון פרעה, לראות במה יוכל לעזור לאחיו הנאנקים תחת עול העבדות, הוא רואה לנגד עיניו שתי תקריות מצערות. הגאון רבי אליהו מאדאר זצ”ל (רבו של מושב איתן) בספרו “באר מים חיים” מאיר את אותן היתקלויות מזוית ראיה מיוחדת:

“אני נאנח עליך”, השיב רבי אהרן לגביר המופתע, ומיד המשיך: “מילא עולם הבא אני רואה שיהיה לך, שכן בעל צדקה גדול אתה, אבל היכן העולם הזה שלך?!”.

רוח פורענות נשבה, והנר המערבי כבה. האי גברא

במעלליו יתנכר נער, גם ב %95 התמלא צער,

מעשה בחכם שנזדמן לעיר אחת וביקר בבית העלמין שבה. להפתעתו נגלתה לעיניו תופעה מוזרה. על כל מצבה בבית החיים, חרוט היה גיל הנפטר. על המצבה הראשונה היה מצוין: “נפטר בהיותו בן עשר שנים ושלשה חודשים”, על השניה: “בן חמש שנים”, על השלישית: “בן שתים עשרה” וכו’ וכו’. כולם נפטרו בקיצור ימים ושנים. הגדול שבהם היה בן שלושים שנה…

מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

 “ללמוד סוגיות בעיון ולהעמיק במפרשים – לצלול בים

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל

שקד בעיון לימוד התורה, באהבה שמקלקלת את השורה,

אדם כי ימות באוהל (יט. יד)   “מנין

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.

ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם

החיוב לעמוד לכבוד האבא  ♦ לעמוד לאב או לאח הגדול בעליה לתורה ♦ כמה פעמים צריך לעמוד לכבוד ההורים? ♦ אב ואם שאומרים דברים שונים, למי לשמוע? ♦ הורים גרושים שמצוים על הבן דברים שונים ♦ ועוד.

למעשה אין לקב"ה חפץ בתרומות המשכן, אלא ה’ חפץ בנדבת הלב, כמו שאמרו חז"ל "רחמנא לבא בעי" (סנהדרין ק"ו ע"ב), ולכן ערכה של התרומה אינו נמדד בשוויה הממוני, אלא בעמל ובטורח שהושקעו בה.

המשך מהתשובות המרתקות בהלכות כיבוד אב ואם  ♦ ההורים מבקשים עזרה בזמן השיעור או התנדבות ♦ רווק שרוצה לגור בדירה נפרדת מההורים ♦ לסייע להורים על חשבון העבודה והכסף ♦ אבא שנותן יותר כסף לאחד האחים ♦ ועוד.

♦ ♦

ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו שלום (יח. ז)

כך המשילו והמחישו רבותינו את ההרגשה שצריכים אנו לשאת, ואיתה להיכנס ולצאת- בימים הנוראים, שבהם נזהרים ויראים, כי את נפשנו בכפנו אנו נושאים.

אל תמהר לשפוך דם, אלא תדון לכף זכות כל אדם. אל תחשוד בכשרים, אלא אם כן הדברים בדוקים ומאושרים. זכור! החושד בכשרים סופו- שלוקה בגופו, ולא יהיה כמאכל לטורפו. ואשרי מי שחושדים בו, ולבו חלל בקרבו.

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

נגיעה אישית מסמאת את העינים, ו"אדם קרוב אצל עצמו" (סנהדרין יו"ד ע"א) גם אם יהיה מגדולי הדור. "כל הנגעים אדם רואה" אומרת המשנה "חוץ מנגעי עצמו"…