הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

היה זה בוקר אחד שגרתי לאחר תפלת שחרית

אליעזר עבד אברהם מתפלל תפלה מיוחדת כדי לזכות

ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא

"הספרדים תמימים, אבל המשכילים היו אשכנזים" – הרב מאיר מאזוז מדבר בראיון לעיתון ´שעה טובה´ על פרשת הפולמוס בין ´דגל´ לש"ס ועל הכניסה להסתדרות הציונית: "דרך ההחרמה לא הוכיחה את עצמה". הוא ממליץ ל´יתד´ "לנהוג בכבוד בכל גדולי התורה". מגן על דברי אמסלם על הגרות וקורא לבחור בין גרות לנישואין אזרחיים. הראיו המלא.

א. ארצי, שעה טובה כ’ בשבט תש"ע 12:02 04.02.10