הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

בעיצומו של יום ט’ באב, לאחר בשורות איוב וקינותיו של רבי יהודה הלוי, נהגו בנות ישראל בהרבה קהילות לפתוח במסע ניקיון והברקה לכל פינות הבית משל היה היום ערב בדיקת חמץ | המנהג המפתיע הביא את הנשים ‘לחשוד’ במרן החיד"א כי איננו מאמין בביאת המשיח ח"ו, ואילו בדורנו בעטייה של שרה שנירר מייסדת ‘בית יעקב’ בטל הטעם ובטל המנהג | מה נשתנה

?"התואר המפוקפק "רשע" מתלווה אצלנו באופן ספונטני לנביא אומות העולם, מיסטר בלעם. ובכלל, דמותו מצטיירת בעיננו כמכשף מסורבל, הילה שחורה, שברי עצמות, ועיניים יורקות אש ורוע.
אז ככה, לפני שנקח את המכחול להוסיף לו חרב מפותלת וכובע מרושל, כדאי שנזכור את דברי המדרש…"

עופר: אהלן, כבוד הרב! מה קורה? הרב מרדכי:

מהי הדרך המיוחדת לבני ישיבה לתשובה ולכפרת עוונות * כיצד חידושי תורה, מהווים קרבן ומזבח כפרה * איך יתכן שקבלה קטנה שהאדם מקבל תביאו לידי תשובה שלימה * ומה ההרגשה שצריכה להיות בימים הנוראים, בטחון או חשש * דברי חיזוק נפלאים מאת הגאון רבי מיכאל סגרון שליט"א, משגיח בישיבה גדולה "כסא רחמים" *

בגלל חסרון הידיעה בדבר זה, יש בזמננו הרבה ויכוחים נוקבים וסוערים בין בני הזוג. ובהרבה מקרים האשה מושפלת ומבוזה על ידי בעלהכמה דבר זה מצער, כמה דבר זה כואב, פשוט אי אפשר לתאר במלים את המצב החמור שנמצאים בו.

המיוחד שבספר ארים נסי על מסכת גיטין