“אני נאנח עליך”, השיב רבי אהרן לגביר המופתע, ומיד המשיך: “מילא עולם הבא אני רואה שיהיה לך, שכן בעל צדקה גדול אתה, אבל היכן העולם הזה שלך?!”.

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…

מדוע המתין הקב”ה עד שיגיע יעקב לחרן, ורק אז עוררו להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו, מדוע לא עוררו מיד כאשר עבר שם בראשונה, וכך ניתן היה לחסוך את הצורך בנס גלוי של קפיצת הדרך?

לשם מה מציין הכתוב את גילו של יצחק בעת שנשא אשה, וכי אצל אברהם אביו מצוין בן כמה היה כאשר נשא את שרה? מה גם שאצל רבקה באותו פסוק לא מצוין גיל נישואיה?

מעשה באדם שנקלע בערב שבת לעיירה אחת, והיו בידו שטרות של עשרה רובלים. כיון שביקש שיישמרו בשבת במקום בטוח מפני עיניהם של גנבים וחומדי ממון, הלך לבית הכנסת והניח את שטרות הכסף בין דפי חומש אחד בסמוך לפסוק ”לא תגנוב” שבעשרת הדברות. במוצאי שבת, פתח את החומש, והנה השטרות אינם… דפדף עוד ומצא חצי מהסכום – חמשה רובלים בין דפי החומש ליד הפסוק ”ואהבת לרעך כמוך”…

 “ללמוד סוגיות בעיון ולהעמיק במפרשים – לצלול בים

אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלוקיכם ראשיכם

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

וישמע משה ויפול על פניו (טז. ד)  

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.

היצר הרע רגיל להשפיע על האדם בהסברים ובתרוצים שונים, שבכל זאת עליו לעשות מעט השתדלות בענין כבודו ופרסומו. אך למעשה, הרדיפה אחר הכבוד לא רק שאינה מועילה, אלא משיגה את המטרה ההפוכה.

בלי לשים לב אנו מתנהגים פעמים רבות בדיוק כמו אותו נוסע! מסענו בעולם הזה נמשך זמן קצר יחסית לעומת חיי העולם הבא, ובכל זאת אנו משקיעים על חיי העולם הזה, כאילו אנו הולכים לחיות כאן לנצח.

השתתפות בחתונת אחד ההורים בנישואין שניים ♦ לצחוק על התרבות של האמא ♦ הורים חילוניים ובן דתי ♦ טיפול בהורים במקום שיש חשש שייצא דם ♦ לספר ולגלח את האבא ♦ לעשות בדיקת סוכר לסבא ♦ ועוד.

החיוב לעמוד לכבוד האבא  ♦ לעמוד לאב או לאח הגדול בעליה לתורה ♦ כמה פעמים צריך לעמוד לכבוד ההורים? ♦ אב ואם שאומרים דברים שונים, למי לשמוע? ♦ הורים גרושים שמצוים על הבן דברים שונים ♦ ועוד.

למעשה אין לקב"ה חפץ בתרומות המשכן, אלא ה’ חפץ בנדבת הלב, כמו שאמרו חז"ל "רחמנא לבא בעי" (סנהדרין ק"ו ע"ב), ולכן ערכה של התרומה אינו נמדד בשוויה הממוני, אלא בעמל ובטורח שהושקעו בה.

תשובות מרתקות בהלכות כיבוד אב ואם  ♦ שינה בחדר ההורים  ♦ העסקת אבא כפועל תחזוקה לעבודה פיזית ♦ לחלוק על דעת אביו בעסק משותף ♦ ועוד.

מעשה בחמד בחורים, בן למשפחת סוחרים עשירים. שיצא

רק ריבונו של עולם, רפואתו – היא גם רפואה של רופא רחמן, וגם רפואה של רופא נאמן.

קשוט עצמך ותקן את הדברים, ורק אח"כ קשוט אחרים. ומום שבך אל
תחפש בסובבים – ותתבונן במה אינם טובים. ואם תכרה לאחר בור, בו תפול
ולא תעבור.

"בא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבנו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה, והוא נתעסק במצוות, שנאמר "חכם לב יקח מצוות"

למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".