החיוב לעמוד לכבוד האבא  ♦ לעמוד לאב או לאח הגדול בעליה לתורה ♦ כמה פעמים צריך לעמוד לכבוד ההורים? ♦ אב ואם שאומרים דברים שונים, למי לשמוע? ♦ הורים גרושים שמצוים על הבן דברים שונים ♦ ועוד.

המשך מהתשובות המרתקות בהלכות כיבוד אב ואם  ♦ ההורים מבקשים עזרה בזמן השיעור או התנדבות ♦ רווק שרוצה לגור בדירה נפרדת מההורים ♦ לסייע להורים על חשבון העבודה והכסף ♦ אבא שנותן יותר כסף לאחד האחים ♦ ועוד.

♦ ♦

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

הרגישות המיוחדת של יוסף כלפי כבוד אחיו, מתגלה במלוא עצמתה ואצילותה במעמד התוודעותו אליהם. למעשה, באותה שעה היתה בידו ההזדמנות להשפילם עד עפר ולחוש בטעמה הערב של הנקמה המתוקה.

עשיו הרי הוא האח היחיד של יעקב, אם כן מדוע כופל יעקב את דיבורו ואומר "מיד אחי, מיד עשיו"?

הגאון רבי רפאל בירדוגו זצ"ל בספרו "מי מנוחות" נרגש בכך שיעקב הדגיש שלש פעמים את המלים "אחי אמו", תוספת שלכאורה מיותרת?

ומיישב: "שבכל המעשים היתה פנייתו לאהבת אמו ולכבוד אמו… שכל הטובות שעשה לא עשה אלא לכבוד אמו".

רצונו של עשיו לצאת לבתי עבודה זרה, מובן, אך רצונו של יעקב תמוה, מדוע חפץ הוא לצאת כשאמו חולפת בסמוך לבתי מדרשות, והלא בהיותו ברחם אמו, מלאך יושב עמו ומלמדו את התורה כולה (כמבואר בנדה ל’ ע"ב), ומה טוב יותר מלימוד אשר כזה?

בעת שהיה הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל ילד, התחוללה מלחמת העולם הראשונה, שהביאה בכנפיה עוני ודוחק. אביו רבי רפאל ניצב בפני שוקת שבורה. מצבו הכלכלי היה עגום ביותר, ובלית ברירה נאלץ להפרד מהאי ג’רבא, ולנסוע עם משפחתו לתונס, לתור אחר מקור פרנסה. הסחורה שהביא עמו רבי רפאל, נקנתה בממון רב עקב המצב, וההצלחה האירה לו פנים. בכל יום שב היה לביתו עם כיס מלא זהובים אותם הרויח.

"והארץ היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלוקים יהי אור" אלו מעשיהם של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ [הקב"ה], כיון דכתיב "וירא אלוקים את האור כי טוב", הוי [אומר] במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים. (בראשית רבה ב, ה)

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה'

    סימן א' – בענין תשלום ההורים

הגמרא במסכת מעילה (י”ז ע”ב) מספרת שפעם אחת

ערבוב בין שני מושגים דומים אך שונים, והם אחדות ואחידות. "אחידות" משמעותה שהכל מתנהגים בצורה אחידה, חושבים אותו דבר, עושים אותו דבר, ונראים אותו דבר. "אחדות" לעומת זאת, אין פירושה טשטוש וערבוב בין השונים, עדי הפיכתם למין יצור כלאיים

התרגשות בעולם התורה: אחרי שלשה עשורים של עבודה דקדקנית, הופך ה’משנה ברורה’ לספר הלכה למעשה המתאים גם לספרדים ועדות המזרח | בעבודה גדולה וחסרת תקדים, עמלו ת"ח ומו"צ לעבור בין רבבות פסיקותיו של מרן החפץ חיים, ולציין היכן שהפסיקה אינה תואמת לדעת מרן וגדולי האחרונים הספרדים | הפרויקט הכביר בו השתתפו עשרות פוסקי הלכה, החל באמירה אגבית של מרן בעל ‘איש מצליח’ וביוזמה היסטורית של בנו שהנציח את הרגע | הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד

עיקר המטרה במצות כיבוד אב ואם, לעורר הכבוד העליון שנוכל לכבד את יוצרנו. שכן אין דרך אחרת להגיע לכך שהאדם יכבד את ה’ באמת, כי-אם על ידי שיכבד את הוריו.

במעמקי בור כלאו האפל במצרים, אסור יוסף בנחושתיים,

את מעלת פירות ארץ ישראל, לומד הראשון לציון

אתה רואה מולך את האויב, יודע מי הוא, מכיר את מטרותיו והיכן פרוסים כוחותיו. לא-כן במלחמת היצר. הוא אינו עומד מולך, אלא יושב בתוכך, וקולו נשמע כקולך,

לאה לעומת זאת, היתה הראשונה להודות בלב שלם ובהכרה גמורה, מתוך מחשבה שלא מגיע לה כלום והיא קבלה את בנה במתנת חנם.

אסור לחשוב שמאחר שהם הממנים, לא תשלוט בהם יד השופטים והשוטרים. מזכירה להם התורה שגם הם, וקודם כל הם, מחויבים לחוק, לא פחות משאר האזרחים

גם בהמשך הפרשה, כאשר ראה בלעם את ישראל שוכן לשבטיו תחת דגלים שונים אך במסגרת אחת באחדות ובהרמוניה, לא יכול היה לקללם ובמקום זה יצא מפיו השבח "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (לקמן כד, ה).

הציץ הרב בשעונו והתנצל: "חפץ הייתי להסביר לך ברצון, אלא שזמני דוחק, נחפז אני אל הרופא!".

"מה קרה, רבי?" נחרד הלה. "לא משהו מיוחד" הרגיע הרב, "בני חולה, והרבנית לקחה אותו אל הרופא, הוא רשם לו תרופות, ואני הוריתי לה לבל תתן לו אותן!".

לרגל הילולת הגאון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.