מאמרים
הפוסקים כתבו שיש איסור להזכיר א שמו של
כתב מרן ראש הישיבה שליט"א בשבחי בעל המחבר
1. לפי מה שידוע במצרים ביטאו את הוא"ו
שתי המלים הן לשון עבר והחילוק ביניהן הוא
1. אנחנו נוהגים כדעת הרד"ק שכל שוא שאחרי
1. המשקל נתפעל (נתערב, נסתפק וכדומה) אינו מכלל
1. משקלה של מלה זו אינו סגול סגול,
כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ש"ז סעיף ט"ז),
האות צד"י שמרן ראש הישיבה שליט"א מבטא, היא
אין כוונת הרב לאות ז' דידן (z אנגלית)
מלשון הקודש.
נראה לי שגם הרב המאירי כוונתו כרש"י, כי
א) נ"ל שאין לומר שם השם להדיא, אלא
ונראה שכתבו רק דברים התלוים בכללים או דברים
אף על פי שבלשון הקודש שוא שאחרי תנועה
א) כי עיקר מטרת התנא להורות על השתלשלות
1) אין! כך הם כללי לשון הקודש, וראיה
קריאת התרגום בציבור נתקנה מעיקרא עבור עמי הארץ
1. ודאי שלא! וגם מרן הגר"ע יוסף מבטא
לשון הקודש מסתבר שמותר ללמוד, כי אפילו יתר
האות רי"ש מבטאה כרי"ש הערבית (ההונגרית) ולא יתכן
באות צ' העיקר הוא שהשיניים סגורות והלשון תנטה
איני יודע, כיוצא בזה שמעתי ממרן ראש הישיבה
יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה
אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו
כלי נגישות