מאמרים
אין זה דין אלא מנהג. וכך היה המנהג
יש ספר "דרכי העיון" המלמד כיצד ללמוד. ויש
בגמרא (בכורות דף כ"ט ע"א) למדו מהפסוק ראה
זה תלוי ברמה הרוחנית של הנפטר כמבואר בגמרא
הספר תורה קדוש וטהור. אך עצם ההשתתפות בשמחות
א) המנהג פשוט לברך פעמיים. וכן נוהג מרן
מנהג האשכנזים להתענות ביום החופה (מור"ם בהגהתו בשלחן
א) זאת סעודת מצוה אם אומרים בה דברי
עיין בילקוט יוסף (שובע שמחות חלק ב' עמוד
א) לדעת רמזי הרוקח (פרשת נצבים) ותשב"ץ קטן
א) אי אפשר לשליא בלא ולד. אולם אם
במסכת שמחות (פרק ד הלכה י) איתא כל
אין בעיה. וארחיב את התשובה היו כאלה בחו"ל
יש חילוק בין טעמי ההיתר, ההיתר בסימן של"ח
אם הבצק רגיל לחלוטין רק ערבו סוכר בבצק
אסור ללוי לעלות שני, אם ישראל עלה ראשון.
א) דעת הסוברים שאין מברכים שבע ברכות אלא
1-2) המנהג הזה מקורו אצל האשכנזים, ויסודתו בהררי
כלי נגישות