מאמרים
אין שום חילוק בין נטילת ידים לסעודה לנטילת
לא רק בתפילה אלא גם בכיוצא בזה נוהגים
לא ברור בשאלה מה הן המחשבות (כפירה ח"ו,
אין צריך ליטול ידים לדבר שטיבולו במשקה רק
באמת לכתחילה אסור לעשות כן משום ביזוי אוכלים
זה לא נקרא בית הכסא קבוע ואפשר ליטול
כך הוא גם מנהנו ליטול ידים. ולא רק
צריך לברך אחר כל פעם שעושה צרכיו (עיין
בקידוש של הלילה תקדש על הפת (ויש ליטול
ברור שעדיף ליטול ידיו בלא ברכה, לחוש לדעת
ראשית היה לך ליטול ידים ''עם ברכה'' (משנה
לגבי נטילת ידים של שחרית, כתב מרן בשלחן
אם אין לו כלי אחר וכלי זה נקי,
נראה שאפשר להקל ליטול שם ידים לסעודה, אם
1. בשעת הדחק נראה שאפשר להקל בזה, אך
1. טומאה וטהרה אינם דברים שאפשר לתפוס בשכל,
1. יברך. ואף לכתחילה יש לנהוג כן –
מן הדין אין צריך שהידים יהיו יבשות קודם
צריך ליטול ידים עם ברכה לדעתו, וכמו שלא
1. מעיקר הדין אין צריך ליטול ידים, אבל
א) נראה שצריך ליטול ידיו במים אחרונים, דלא
לדעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א אין
אפשר לעשות כן ולשמוע אח"כ, בהזדמנות הכי קרובה
גם כבד עוף צריך חתיכת שתי וערב, רק
מעיקר הדין אפשר להסתפק בשטיפה בלי כלי, אבל
כלי נגישות