מאמרים
ביום האחרון של י"א החודש, דהיינו ד' (לא
מאחר שזה שם שני, וגם קצת שונה (בפועל
מן הדין יש לומר קדיש שנה שלמה, אולם
זה נקרא "יום ליקוט עצמות", ומבואר בשלחן ערוך
דודה, וכן בת דודה וגיסה, נחשבת כערוה עליו
1. קדיש אומרים י"ג חודש (ומפסיקים שבוע בתחילת
הולכים אחר יום המיתה ולא אחר יום הקבורה
יש לבדוק האם ציוה על כךאו שרק ביקש
כתוב בספר חסידים (סימן רכ"ב) שיש צדיקים הנהרגים
בחזון עובדיה (חלק ג' עמוד ר')כתב שגם בשנה
טעות סופר נפלה וצריך לומר ה' אדר כמו
אם זה בנו שמת בר מינן, אין לנשקו
אזכרת האחד עשר עושים ביום האחרון של האחד
שכל המשפחה ישמרו שבת כמה שאפשר. לקבוע שיעור
לעניות דעתי התירוץ פשוט, לפני כן כתב הרוקח
אין ענין שדוקא הבן יעשה זאת, ואדרבא לעיתים
תינוק שחי יותר משלושים יום, נחשב לגדול ומתאבלים
מה שאין בשמים דין לפני גיל עשרים, אינו
אם אביהם ידע שעבר על איסור רבית מן
אין צריך לעשות פדיון לקרוביו החיים. רק לעלות
אסור לקרוא על שם נפטר וכל שכן אם
אם הכסף היה מיועד לישיבה או לבית הכנסת
יש רק מנהג שהובא בספר מנהג ישראל תורה
בתונס נהגו לעשות זאת לרבנים כמו שכתב בספר
1. אין זה חובה. אולם כך נהגו על
כלי נגישות