פרק י”ג פסוק ז' | דברים מיוחדים שיש

יחסי הכוחות רחוקים מלהיות שווים, וידו של היצר על העליונה. ראשית-כל היצר הינו כוח רוחני רב עוצמה, שנית הוא מופיע באדם מיד עם לידתו, שלא כמו היצר הטוב שמגיע רק בגיל מצוות. ואם כן כיצד יכול האדם להילחם מולו?

צוות ההצלה מנשים את בנו הקטן, שבדיוק פולט את מי הים שבלע, ומתחיל לנשום. "היה קשה אבל ברוך ה’ הצלנו את הילד שלך!" צוהל המציל.

"רגע, אבל איפה הכובע שלו?" מזדעק האבא, "היה לו כובע אדום!"…

אם אתם מזדעקים ובצדק כלפי מוחו המעוות של האב, לא יקשה עליכם להבין מה הפריע כל כך למשה

השיעור השבועי ממרן הראשון לציון הגאון הרב שלמה

אחרי המלים "מהזיק לדניאל" צריך לסים פסיק. וכוונת

כבודו צודק ולא דייקתי בזה, אכן הדבר שנוי

ב. חידושים בפרשת השבוע. ג. גדולת רבנו הבן

ברור שגם מה שנעשה לאדם ע"י בעל בחירה

גם על מצוה שהיא ודאי מדאורייתא אם יש

שאלת הידיעה והבחירה | מדוע כתב הרמב”ם שמוכרח

ההשקפה הנכונה ביחס ליום העצמאות | הלל ביום

 איסור אכילת מצה בערב פסח | קריאת סדר

איך ה' יודע מה האדם יבחר על אף

בגמרא (סוכה נ"א עמוד ב') מובא על מה

הקפדתו של האיש מצליח על עניית אמן בקול

הראב"ע והרשב"ם מפרשי הפשט המובהקים (שלא נרתעו לפרש

אין לזה תשובה קבועה ויש לדון בכל מקרה

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה. 

למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט’ באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת, דווקא באוכל המסורתי והחגיגי – "כוסכוס", על מה ולמה? / ומדוע דווקא מאכל  האבילות – ביצה, זיכה את המון העם במחאת פוסקי אשכנז / ואיך כמעט הציל החמין של שבת את הסעודה מפסקת.
 

כוונתך למה שמבוא בגמרא (הוריות דף י"ב וכריתות

הטעות שיש ב – 'מקח טעות' | מדוע

הבעיה היא לא לכל משפחות חדאד, רק למשפחת