ביאור בדברי הברייתא "הוי עז כנמר" וכו’/ מיהו הנמר שהיה בזמן חז"ל
כפי הנראה מדובר בנמר של היום (וגם באציקלופדיא
קרא שאלהביאור דברי ספר החינוך לספר סיפור יציאת מצרים "אפילו עם כל בריה"
לענ"ד אין הכרח מדברי ספר החינוך שכוונתו "בריה"
קרא שאלהאזכרת השבעה לרבנית ענקרי ע"ה – דבריו של מרן ראש הישיבה שליט"א
נמסר ביום לימוד מיוחד לעילוי נשמתה של הרבנית
קרא שאלההאם התימנים צריכים להמשיך ולנהוג ע"פ מנהגי הרמב"ם או שיכולים לנהוג כדעת מרן?
דיני עדת התימנים| התימנים שעלו לארץ נהגו כדעת
קרא שאלהדברי תורה שכדאי לומר בפני אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות.
כדאי להביא למקום מדי פעם רבנים מערכים וכיוצא
קרא שאלהביאור דברי השלחן ערוך בדין עיסה שנילושה במי פירות
לענ"ד אין צורך להגיע לפירושו של המחצית השקל,
קרא שאלהלשון הזהב של הרמב"ם
אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה.
קרא שאלהלשון הזהב של הרמב"ם
הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.
קרא שאלהמסגולות לשונו של הרמב"ם
הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.
קרא שאלה