מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם נוח לו

פרק א' משנה א' | מה ענין תורה

לימוד פרקי אבות בין פסח לעצרת | יום

בודאי שכוונת הרמב"ם על דברי תורה ופירוש לפסוקי

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

גזירה שוה ששני המקורות מהתורה הם מהלכה למשה

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).

פרקי אבות פרק א ממשנה א , כל

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

על "אנוסי ספרד" שמעתם? משהו מן ההיסטוריה הרחוקה של עמנו. כעת מתברר כי אף בדורנו ישנם שרידים של ‘אנוסי ספרד’, אך הפעם אנוסים על ידי יהודים משלנו.

שאלה גדולה שאלת! והתייחס לזה מרן ראש הישיבה

כבר דחה כך את דברי המאירי בתשובות הרדב"ז

א) שוא נע כעין סגול מהיר. ב) אין

יש לפנות לרופא ולא לרב. יתכן ואפשר לצום

אמרו בירושלמי מגילה (פרק ד הלכה א) שאפילו

א) כי עיקר מטרת התנא להורות על השתלשלות

כיון שהלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ

זו הלכה למשה מסיני (עיין מגילה דף ב'