א. ”ברך עלינו“. ב. שנים מקרא ואחד תרגום.

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

כדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *

למד בישיבה בשנים: תשמ"ו-תשס"ד.

תפקיד כיום: דובר בית מרן ראש הישיבה. חבר הנהלה בעמותת מוסדות "כסא רחמים" ויו"ר מועצה דתית כפר סבא.

תפקידים בעבר: מנכ"ל מוסדות "אור המאיר" אלעד".

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

א. פרשת בראשית היא עיקרי האמונה. ב. צריך

אדרבה בזה נלע"ד שיצא י"ח, שגם אם נדונו

1. לגבי אמירת ויעבור יש להחמיר לאומרם דוקא

זהירות מחומרות על חשבון אחרים | זהירות בנדרים

לשון תוספות ש"סומכים" משמע דיאבד. וגם הרי רב

אין הבדל. בלשון המקרא נמצא רק "אבד" בבנין

יש כיוצא בזה בגמרא ביצה (ט"ו ע"ב) ותנא

“כל אחד שבא להילולא הוא מקיים את התורה,

לא התכוונתי שכך הוא בלשון המקרא ח"ו. אלא

אין צורך, לא אמרו זה רק בתפילה שנתקנה

ומשלך יתנו לָךְ . כן הוא גם בלשון

איזה שבת נקראת בתונס “שבת הלפת” | השבת

כך לשון המקרא (שופטים ו' י"ז) ומכל מקום

דבריך יפים ונעימים, אבל הפוסקים העדיפו להחליף כל