שלשת המצוות בהם נלחמו היוונים – חודש, שבת

הראב"ע והרשב"ם מפרשי הפשט המובהקים (שלא נרתעו לפרש

תקיעת כף דינה כשבועה ויש להתירה וכמו שכתב

סיפור מצמרר שנגרם כתוצאה משינוי של אות אחת

מדוע אין שום פרי או ירק בצבע התכלת?

'פתחת את העינים בבוקר תגיד תודה כל השאר

רבי חיים חורי נשתטח על הרצפה ואמר “אני

לקראת חג השבועות צריך לחזק את לימוד התורה|

מסתבר שהתכוין על אותה שעה וכל שלא פירש

סדר לימוד הלכות טהרה גמרא ופוסקים א) סימן

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

באחד מימי הקיץ הלוהטים, כאשר החמה עמדה בתוקפה,

כן פסק שיש להטביל בלי ברכה (אפילו אם