פיוט מיוחד שחובר ביד אומן לכבוד כנס שואל

וכצפוי, המעשה עורר עליו התקוממות גדולה. אותם אנשים שהיה נוח להם בהמשך מעשי ההפקרות, הוציאו עליו לעז וטענו כי המניע לפעולתו לא היה חף מנגיעות אישיות, ומאחורי מעשהו עמד רצון להתבלט ולהראות קנאותו! והיה להם סימוכין לכך מהגנים המשפחתיים: סבו (יתרו) היה עובד אלילים (וכמו שכתב רש"י: "שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל").

א. מלך  ב. א"צ להוסיף תאזין. זה רק

בלשון יחיד אם המילה נמצאת באמצע משפט הד'

לענ"ד לא זו הדרך, אלא יאמר מסירת מודעה

1. וא"ו שלמה כשרה. עיין ירעות שלמה חלק

בלחם הביכורים (שער ח') כתב שלדעת רוב המדקדקים

כן, כל העמודים מתחילים באות וא"ו חוץ מששה

פרשת ויחי | “וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו

שו"ת בית נאמן סימן ו'.

אמר הקב”ה על פנחס בדין הוא שיטול שכרו|

אות י”ז | מחיקה על מנת לכתוב |

אדרבא מהלשון בשער הכוונות ופרי עץ חיים נראה

סימן רכה סעיף ד'  | ברכת שהחיינו על

שמעתי מנינו של מרן הרב רחמים חי חויתא

זו מחלוקת בתנ"ך קורן היא כמו שכתבת, אמנם

העיקר כמנהגנו לעשות ראשה מרבע וכמו שכתבתי בירעות

אינני יודע כתיבת השם בחילוק אותיות, כי מי

מוצא האותיות גיכ”ק מהחיך, כיצד מבטאים אותה, ואיזה

זה מנהג הסופרים מזמן הראשונים, אבל הם התריעו

צריך לראות היכן הקו למעלה או למטה. עיין

אין כל מניעה לעשר דרך הוראת קבע כשמתכוין

עכשיו שכבר הוסיפו לו שם, אין צריך לשנות.

1-2. כמו שאת האוכל שאוכל ושאר הוצאות שמוציא