הסידור המדויק “איש מצליח” השלם הסידור המפואר והייחודי

הסידור המדויק “איש מצליח” השלם הסידור המפואר והייחודי

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על

אם כוונתך שמתפלל הש”צ בקול והצבור מתפללים עמו,

פליאה גדולה יש כאן – מדוע מגיעות ליעקב הצדיק כל תהומות הצער הזה? מה הוא ביקש בסך הכל? וכי לא מגיע לו לישב מעט בשלוה לאחר כל התלאות אשר פקדוהו? מה היתה התביעה כלפיו? הלא רצונו מאוד מובן?!

גם כאשר שליח הציבור ממתין עד שיהיו עמו

אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלוקיכם ראשיכם

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

א. הממשלה תחילתה וסופה. ב. ויאמר ה’ אל

הסידור המפואר והייחודי שכבר יצא שמו בכל העולם,

הסידור המפואר והייחודי שכבר יצא שמו בכל העולם,

הסידור המפואר והייחודי שכבר יצא שמו בכל העולם,

הסידור המפואר והייחודי שכבר יצא שמו בכל העולם,

מהדגשת הפסוק בתחילת הפרשה “ואתחנן אל ה' בעת ההיא“,

א. חג הגאולה של חב”ד. ב. שם “בעור”

ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.

שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.

אמירת תחנון אחרי השקיעה | הפסק בין הברכה

א. יאמר עם הש"צ מלה מלה עד "ואתה

איזה אנשים מבקשים קללה בכל תפלת עמידה תשע

איך ידע מרן שליט”א לומר לאלמנה השבורה שבלילה

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,