מהו עירוב תבשילין I כיצד עושים עירוב תבשילין I מתי עושים עירוב תבשילין I מתי אוכלים את העירוב I שכח לעשות עירוב תבשילין I איך עושים עירוב לאחרים I עירוב תבשילין לבחורי ישיבה

הוא נעמד באמצע הרחוב, וראשו נטוי כלפי מעלה.

הבערת אש בשבת נאסרה, משום שזו אחת המלאכות

וכצפוי, המעשה עורר עליו התקוממות גדולה. אותם אנשים שהיה נוח להם בהמשך מעשי ההפקרות, הוציאו עליו לעז וטענו כי המניע לפעולתו לא היה חף מנגיעות אישיות, ומאחורי מעשהו עמד רצון להתבלט ולהראות קנאותו! והיה להם סימוכין לכך מהגנים המשפחתיים: סבו (יתרו) היה עובד אלילים (וכמו שכתב רש"י: "שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל").

הובא במנוחת אהבה (חא' פיב' הלכה יב'), וביתר

הנה מרן הש"ע (סימן ר"מ סעיף ו') כתב

נושא השיעור: הדרכה בכתיבת שאלות ותשובות (ב’) כותרות

כל חמישה חומשי תורה וכל מה שקבלו חז"ל

יש לומר תחנון (עיין בספר הלכה ברורה סימן

ימשיך כסדר הרגיל. ועיין לרב בן איש חי

לעניין שמיעת קול זמר של אמא סבתא בת

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

אין כל מניעה הלכתית שאשה תגזור שערות הילד.

גזירה שוה ששני המקורות מהתורה הם מהלכה למשה

צריך לעמוד עמהם. ואין צריך לומר אתם אלא

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).

אסור להסיח דעתו מן התפלין (שלחן ערוך אורח

יש מחלוקת הפוסקים אם השמירה שכתובה בתורה היא

הם הבינו טוב מאד, ומי שמעז לשאול אם