מאמרים
מקור ההלכה בטור סימן רצ"ה בשם הגאונים. וכ"כ
יש שני עמנואל, השירים שלו פסל אותם מרן,
מה שכתבת שאם חוששים לבישול אחר אפיה מספיק
הצלי אין צריך מליחה לפי שהאש שואב הדם
כיון שזה צער הגוף גדול אינו חייב לשמוע
1. זה דבר שתלוי ברצון הצבור, ההלכה שגם
בעירובין דף מ”ה סע”ב מבואר דאי מיא בערבא
אודות ההערה הראשונה, הנה גם בנתינת מים ע"ג
לכאורה נראה שאין לחלק בזה, שכן רבותינו האחרונים
סלט חי שיש בו שישים כנגד בשר טחון
1. פירוש "ולמחרת" היינו הבוקר שיבוא ולא הכונה
1. יפה הגהת. 2. הנכון ברעמסס כדי שלא
אסור להדיח כלים שלא לצורך שבת וכמבואר בשלחן
יפה שאלת, ובאמת אין זו טרחא אלא טעם
א) אולי טעות. לא נמצא בשום מקום "עקידא
לא מצאתי סגולה זו, רק שמעתי ששומרים הבגד
כלי פלסטיק וניילון, כפי תשמישן הכשרן (חזון עובדיה
בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם קלות
עיין בש"ע (יו"ד סי' רמ"ו סוף סעיף י"א),
אף אם אין בגזיזת נימין אלו איסור דאורייתא
א. האם קל בעיניך מה שכתב הרמב"ם (פרק
1. יש הרבה דברים ששינו האשכנזים, ועיין שם
ראשית אציין ששאלתך לא היתה ברורה לי כל
קושיא יפה. אבל כנראה שאין אנו יודעים סגנון
א) לגבי הטעם הראשון, שהעיר שחשש הוא חשש
כלי נגישות