מאמרים
כמדומני שהדיו לא נעשה רק לכתיבת סת"ם אלא
1. ההיכלות שלנו (הספרדים) אין בהם דין תשמישי
1. כן המנהג ידוע גם אצל בני ג'רבא,
ז"ך אלול הרחמים התשע"ג קשה לענות לשאלות כאלו,
עיין להרמב"ם בפרק י' מהלכות מלכים הלכה י'
עיין בטור אורח חיים (סימן ר"מ) בשם הראב"ד
מהגמרא מועד קטן (דף י"ד ע"ב) מבואר שהיו
י"ד מנחם אב תשע"ג ללמוד במקום שאינו לפי
אף שאין מקבלים צדקה עבור עניים מן הגוי,
1. הרב יאשיהו פינטו רב צדיק. 2. הקדוש
1. בסוף תפילת העמידה בין יהיו לרצון הראשון
יש תשובה מפורשת על זה בכתב ידי קדשו
יש לדבר עמו בגלוי ובהרחבה על זה, ולבאר
אין אני מכיר את השופט שהזכרתם, ובשורות אלו
נגיעה באשה אף שאינה של חיבה, אסורה. וכל
חז"ל אמרו שדוד הרג את היצר הרע שלו,
כבר אסרו כל חכמי וגדולי הדור הי"ו להחזיק
בשום פנים אין להנשא אליו בעודו גוי חס
איני מכיר מנהג זה כלל. ומן הסתם זו
לא מצאנו בספרים ענין מיוחד בזה, אמנם בעלמא
ראוי ונכון לחשוש לדעת הזוהר הקדוש שאוסר לברך
1. לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולקרוא
1. במשך רוב ככל שנות הגלות, עם ישראל
ידוע שלא שייך "מנהג" בדבר שאינו מצוי. וכך
בבית הכנסת של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף
כלי נגישות