המקור הקדמון לקישוט בתי הכנסת באילנות I איך

אפשר לצרף זאת אם אכן רובו ככולו מונח

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

בדיוק לזה נדרש הרב בתשובה הקודמת, ומכלל דבריו

כל שיש לו טעם נכון אין בזה משום

נכון הדבר, וכן מבואר בספרו מקור נאמן חלק

מהרא"י החמיר לעצמו, ולא הורה כן לרבים, ואין

מו"ר בספר מקור נאמן חלק ב' (סימן ק"ח)

אין מקור מפורש, אבל כך נראה ממשמעות הפוסקים.

דעות רבות נאמרו על יום זה במובנים ובהבטים שונים, הבאנו כאן קטע המועתק מלשונו של מרן ראש הישיבה שליט"א בו מציג מרן שליט"א את דעתו באופן ברור על היום הזה

דין מי שאכל חצי כזית מפירות שבעת המינים

יראת החכמים – סולם ליראת שמים | "אתה

הסכנה הגדולה בעליית השמאל | מה שפחות להגיה

משנכנס אדר מרבים בשמחה | באיזה מצב צריך

לא רק עניים ועמלי תורה למשל מותר לשלם

אם הילדים דחוקים, שהבן אברך או שאין לו

רבנו הרש"ש בנהר שלום (הובא בשו"ת יבי"א ח"ד

המקור לגזל שינה | כיצד נרגיש שמחה וסיפוק

ראוי לציין תמיד המקור, והנה מצאתי בהליכות עולם

אזכרת אחד עשרה חודש עושים בתום אחד עשר

לדעת מו"ר ראש הישיבה ועוד הרבה רבנים גדולים,

בתוניס הבירה כבר ממנחה של יום רביעי לא

א. לגבי שבואל מובא בריטב"א (ב"ב דף ק"י

דרשה מאלפת שנשא מרן שליט”א ביישוב שבי שומרון

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.