מה הדין אם אדם עושה הסכם שכירות המכיל

לא כל אחד בקי בזה. וידוע על הצדיק

כן ראיתי אצל כמה מיוצאי ג'רבה בארץ שנוהגים

נתתי שאלה זו לידיד נפשי הרה"ג ר' דוד

בתפילה וקריאת התורה חייבים לבטאות את האותיות והמילים

היהי רצון שלפני התהילים זה נוסח של מרן

ברוב ספרי התהילים שיצאו ע"י המכון נכתב שוא

זו שאלה מעניינת אך יכול להיות שבאמת לא

מתוך התרגום בלי הלשון עצמו הרי זה ככל

איני מכניס ראשי בין ההרים גדולי הפוסקים שהזכרת

בית הכנסת זה סמיכות, ובסמיכות אי אפשר לשם

אין איסור לעבוד, וכמו שרבותינו מאורי התלמוד עבדו

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה. 

מ"ש להעיר על דברינו איך אמרתי שהספרדים לא

על פי השולחן ערוך אין שום חיוב לחזור

1. הכלל אמור גם בטעם מפסיק (כן שמעתי

“עכשיו בגלל הגזירות והפיגועים בעוונות הרבים הרב שטיינימן

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

אם יש בנינים וחלונות מול חלון בתו, ראוי

אני רציתי להיות נחבא אבל אי אפשר משום

הגאון רבי יונתן אייבשיץ בספרו יערת דבש (חלק

חלב נוכרי חוששים שמא מערים בו חלב טמא

הסיבה לעיכוב בשידוך? | מה לעשות כשיש חילוקים

הבנת את דברי מרן הרב עובדיה נכון. אך