מאמרים
כתב במנוחת אהבה ח"א (פכ"א סעיף ל"ד) לענין
צריך להטביל את הכלים גם אם הדבר קשה.
א) בודאי, זו גם דרך האשכנזים הקדמונים. ב)
בשו"ת זכר אליהו טייב (הנדפס בקובץ "מגנזי חכמי
כשמסופק באשה יבדוק באחיה, ורוב הנשים של פעם
א) אם אינו חושש מנדויים, גם אם נטיל
מה שהתיר המנוח"א לקרוא כתב שתחת תמונות של
יש מחלוקת לענין דבר שעירו מכלי ראשון אם
א) אם תוכל ללמדם תע"ב, ואם לאו אפשר
אעתיק לך מה שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א
מן הדין הגמור שמן של גוים מותר ואין
באבודרהם (סוף סדר חנוכה) מבואר להביא לדלג על
1. מעיקר הדין אין צריך ליטול ידים, אבל
המנהג פשוט שכל האומר קדיש אומר ברכו. וכן
ההלכה: רבית קצוצה יוצאה בדיינין, דהיינו שיוכל לתובעו
גם בלי לראות בספר אב הרחמים, פשוט וברור
אם כל התושבים היו נשארים בדרום, הישיבות היו
צריך שימלא כריסו בש"ס ופוסקים (ואין חיוב לדעת
גם ע"י מקל מטאטא יכולים לקיים את המצוה.
שם חוֹרָבוּ לשון יובש וכאן לשון חורבן. ועוד
כתב הרמב"ם בפרק ד' הלכה כ' מהלכות חובל
עיין בבן איש חי לקמן (פרשת שלח אות
1) דגש קל- שאלנו למדקדק תימני ואשכנזי וענו
מותר לאבל לעשות מסיבת בר מצוה לבנו ללא
לא ידוע לי מנהג כזה, וראה ביחוה דעת
כלי נגישות