מאמרים
הוא קשור לקריאה, וכל עולה לשביעי צריך לאומרו
א) הרמב"ם כתב ממה יש לעשותו "דיו שאין
א) הדבר פשוט שאסור לחבר את הפלאטה לשקע
כל בישולי הגויים אסורים הן מצד איסור בישולי
בפרוז בן יומו (כגון בחור מירושלים שלומד בבני
בש"ע ח"מ (סי' ק"כ) פסק מרן המעות באחריות
מילים אלו נכתבות בשוא ונקראות בשוא פתח עיין
א) גם בזה נהגו לעלות ש"ץ (ובפרט בקרב
לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו יש לקשור כמו
מותר, וכן דרכם של גדולי משוררי ספרד. רק
להיפך אותם "הפרנזים" אם הם ארוכים, הם מהוים
כתב הרמ"א (יורה דעה סימן רנח סעיף יג)
האמת שאין מספיק זמן ומקום להסביר הכל, אבל
1. מזוזות לעולם לא זורקים, אם הן פסולות
כל שיודע שיכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח
א) אם נגמל שלשה ימים אסור לינק, וחלב
האות סמ"ך שבמלה "ומכנסי" אינה מנוקדת בשו"א אלא
עניית אמן על הקדישים וחזרת הש"ץ. וברכו. ועניית
אם הכוונה לקבר אביו, ודאי שיכול וצריך לעשות
מעיקר הדין נראה דמטה המיוחדת לה, היינו שרגילה
הכלי בטל ברוב וממילא גם מותר לבשל בו
נראה שהערתך נכונה לדינא, אולם יש להבהיר, שאין
כל שהוא באקראי ולא דרך קביעות, אין בזה
1-2) המנהג הזה מקורו אצל האשכנזים, ויסודתו בהררי
יֵצַר זה פעל עומד כמו בלכתך לא יֵצַר
כלי נגישות