מאמרים
הבי"ת רפויה. אותיות בג"ד כפ"ת שבאות בשורש המילה
על פי הפשט יתכן לומר שאף שאין בזה
לא כדאי לעשות תנאי. יש דרך פשוטה, לזמן
יש איסור לצאת חוץ לתחום בשבת, דהיינו לצאת
שם חוֹרָבוּ לשון יובש וכאן לשון חורבן. ועוד
לא מובן. האם הכוונה מקרה מסוים במשנה או
שרביט מקורה כנראה בפרסית (וי"מ שמקורה שבט והרי"ש
א) משום שכלל הדומות נתחדש ע"י רבי אליהו
א) בדברי הגמרא בתענית וברש"י שם רבו הפירושים
יש ענין להחמיר (עיין פסחים דף ג' סוף
בירחון אור תורה שציינתי, מבואר הכל, דהוי פסיק
חלום טוב ראית, ומפורסם שזה סימן יפה לאריכות
א) אם אדם מרגיז אותה תפגע בו. ב)
אין מקור למנהג, בג'רבא לא נהגו חודש ימים,
בפשטות נראה שמדובר בנשים. שכן השאלה נשים במאי
בג'רבא זה לא היה מצוי כלל, כי כמעט
א) בצירי. וכן מנוקד בחומש המדוייק בתרגום אונקלוס
חכמי התלמוד לבשו שחורים בשבת (עיין שבת דף
מרן השולחן ערוך סידר ספרו על סדר הטור,
א) מנהגינו (מנהג תונס) לברך "לישב בסוכה" כשזוהי
לא כתוב ברש"י: "רק מאכל אחד", אלא: "אוכלים
בראש יש להבהיר ששאלה זו קשורה למנחה של
א) עדיף על פי הקבלה שלא לגלח כלל.
במידת הרחמים חוזר על תיבת ברא, והיינו שאת
אם החשש הוא שעירבו העובדים בכפיות הללו עכשיו
כלי נגישות