מסופר על רבי איסר זלמן מלצר שהיה לומד בחברותא בביתו עם אחד מתלמידיו. והנה דפק יהודי עני וביקש צדקה. שאל רבי איסר את התלמיד מי נמצא בפתח הדלת, והשיב לו: יהודי עני, והתכוון התלמיד לפוטרו בכמה פרוטות. תכף קם רבי איסר בזריזות והלך בעצמו כדי לכבד את העני ולתת לו צדקה.

מבארים בעלי המוסר על פי משל לילד שטייל עם אביו ביער. והנה, באמצע הטיול חמק עבר לראות איזו ציפור המשוררת בצורה מיוחדת ונעלם במעבה היער. חיפש האב בדאגה אחר בנו, קרא אליו ואין שומע. הילד שאבד החל לבכות עד

כתב מרן הגר"ע יוסף שליט"א בספרו הבהיר יביע

אם אתה עובד גם באמצע השבוע מותר לקבל

1. אם כוונת השואל על ערוץ אישי שלו

נראה מדברי רש"י שיש שני סוגים של יסורים

חייבות בכל. לגבי שכרות לא שמענו, עיין כתובות

1) כבר נסתפק בזה הגאון חזון איש (שביעית

זה "וורט" בעלמא דרוש וקבל שכר. צריך לחזור

כך מובא בהגהת הרמ"א בשלחן ערוך יורה דעה

צריך לבטא האות ז' כראוי שלא תשמע כ

כתב מרן הגר"ע יוסף שליט"א בספרו הבהיר יביע

אשה יהודיה רגילה פטורה ממצות סוכה. אבל אם

שכר מצוה מעיקר הדין מותר, כיון שבדבר מצוה

א) אם היא אינה קבועה על ידו בחוזק-

מיץ ענבים אע"פ שאינו משכר דינו כדין יין

בודאי שאפשר בכל עסק של התורה הקדושה. וכן

אל תקדיש לחבריך כלום. חייך קודמין לחיי חברך.

לאחר טעם מפסיק גדול (כמו סוף פסוק מתוח

לא שמעתי ולא מצאתי בספרים דבר זה. ומסתמא

בחוץ לארץ שכרו דירות מן הגויים ולא חששו

אינך מחוייב בכלום, קיימא לן דטובת הנאה אינה

כתב מרן בשלחן ערוך סימן ר"ו סעיף ה':