מאמרים
א) בדין שפשוף שני צידי הבגד זה ע"ג
כתב הרמ"א (יורה דעה סימן רנח סעיף יג)
מה שמדובר בפוסקים, הוא דוקא באופן שיש בית
א) נחלקו בזה האחרונים,יש סוברים שאף אם קבעה
אסור, כיון שאין זה לצורך המועד, ואפילו מעשה
במנוחת אהבה לא ראיתי שכתב כן. אך הדין
לדעתי אם האזור עצמו חרדי, ושמים לב על
המנהג לומר אחר תפלה שחרית מקורו מדברי מרן
נקדים ונאמר, הרי ידוע שכל האומנים הם מוגדרים
החילוק בין כלי לאוכל – גם אני חילקתי
ראשית כל יש לידע, שהברא יתברך ברא את
הספר מצוי אצלנו בספריה בישיבה ובעוד מקומות, ובפרט
חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה
כבר כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה
יין או מיץ ענבים שעברו פיסטור, פסק מרן
אנו לא סומכים הרבה על הכתר. למשל בשירת
א) מהמלה אתה של תחילת הברכה ודאי לא
1. אם בתחילה אמר "בלי נדר" אם אחר
נראה שאסור, שבנין עראי אסור בשבת (מלבד מחיצות)
מותר וחייב לענות אמן (עיין בספר ברכת ה'
א. ניחום הוא לאבלים, להרגיעם ולנחמם, ואילו הספד
1. הנה מעלת תלמיד חכם שהוא יר"ש באמת
הגור אריה כותב שם שילד שלא התפקח בשכלו
אם אינך משתמש במחשב שלו ובמחשב שלו, ואין
אסור להשתמש בתנור אפיה לחמם מאכלים יבשים גם
כלי נגישות