מאמרים
אין ברכת שהכל נפטרת, אלא אם כן היא
1) יש בזה מחלוקת הפוסקים, שלדעת המשנה ברורה
כתב מרן בשלחן ערוך סימן ר"ו סעיף ה':
אינו הופך לבשרי, כיון דהוי נ"ט בר נ"ט
אכילת האפיקומן היא חיוב מדין הגמרא וכל הפוסקים
אין זה מחלוקת מרן ומור"ם, שנתלה בזה חילוק
1) מעשרים את כולם יחד כיון שהם מין
1) עיין בקצור כללי התלמוד שבסוף מסכת ברכות
א) שמו: ר' חיים יצחק כמתבאר מראשי בתי
א) המחלוקת באשה אם חייבת בתפלה, היא אי
1. כיון שדין המגלה כמו הספר תורה בכל
הם כגויים לכל דבר וענין. בקראים יש מחלוקת
יש בזה מחלוקת ולמעשה אין לברך משום "ספק
אם התייאשו הבעלים מהגנבה, גם אם לא שיפץ
בענין תחנון, כיון דבלאו הכי לדידן הספרדים שנוהגים
כפי הנשמע אי אפשר לנפות קמח מלא, כיון
1. עיין בשולחן ערוך (סימן תקע"א סעיף ב'
באיסור דאורייתא אין עושים ספק ספיקא משם אחד,
א) מצד הדין אין נפקא מינה בין שלש
אי אפשר לענות בתשובה אחת על כל האופנים,
שור הנסקל אינו בריה כמבואר ברא"ש חולין הביאו
1. אפשר בשעת הדחק לחשב כן. 2. מחלוקת
יש בזה מחלוקת, יש אומרים שברכתו עצי בשמים
א) בצירי. וכן מנוקד בחומש המדוייק בתרגום אונקלוס
אין דין זה תלוי במנהגי הספרדים או האשכנזים,
כלי נגישות