מאמרים
נכון, בשעת הכתיבה לא ראינו דברי מרן שליט"א.
בדעת מרן הבית יוסף יש מחלוקת, ורבני אשכנז
מנהג זה לא מדויק, שבשר שלא נמלח כלל
אין היתר להסתפר לספרדים עד יום ל"ד לעומר.
לספרדים הקמץ בנו"ן והאשכנזים בחֹלם. ויש עונים שלכאן
לענין תפילה יכול להתפלל כנוסח הספרדים שהוא מתוקן
ודאי שעיקר הדין לדידן כדעת מרן להמתין ארבעה
זה לא מנהג ג'רבא. זה כתוב בכל הספרים
א) הספרדים אינם נוהגים לעשות "חדר יחוד" כלל,
יש עיר גפצה ויש עיר גאבס. אני חושב
אין זה מדברי הטור שם אלא בעל העיטור
באופן שישראל מדליק את האש ואחר כך הגוי
נכון שמעיקר הדין ג'לטין כשר, וממילא גם בזה
שניהם ביחד, "שנעשית עדרים עדרים והולכת לה".
אין בעיה שהתפלין והמזוזות באותו בית יהיו כתובים
בשאלה זו רבו הדעות והסברות. יש שאומרים שהולכים
המנהג לעמוד בעשרת הדברות – הוא מנהג האשכנזים
מנהג כל הספרדים שלא לומר תחנון. וכן הוא
הגדולים האשכנזים לא נהגו לברך הבנים בברכת כהנים,
כך מנהג הספרדים. והוא מנהג טוב ויפה שעל
כפל הענין במילים שונות (עברית וארמית) כמו בקטע
בתלמוד אין מקור. והפוסקים לפי הפשט כתבו להניח
לשון הרמב"ם (פרק י"א מהלכות תפלה ה"ג): ומעמידין
מן הדין קריאה של אשכנזי בספר תורה יוצא
כלי נגישות