מאמרים
נראה שצריך לחזור ולקדש שנית ולברך שוב בורא
אין צורך לעמוד בברכת אשר יצר כמ"ש מרן
אין הטעם רק בגלל הדמיון אלא הסיבה העיקרית
אם אינו משנה משמעות, מותר לענות עליו. על
החטים עוברים לתיתה ולכן חוששים שהם החמיצו. כמבואר
זה נכון. כדין אותיות בג"ד כפ"ת שבא אחרי
הכלל הוא אחרי שוא נע תמיד רפה (חוץ
תנועה קטנה מנוגנת דינה כתנועה גדולה ממש. לדוגמא:
כן נהגו בחו"ל באי ג'רבא, אחד חכם ואחד
כל דג הגדל בים שאין לו סימני טהרה
עיין בספר "שפת אמת" לרבי בן ציון כהן
מדובר בטעות טכנית של מעמד הספר. אצלי בקובץ
יהי רצון שיהיה בנין עדי עד בעזרת ה'
עיין בבית יוסף (סימן נ"א) שכתב בשם אורחות
משמעות לשון נפילת אפיים היא להוריד הראש כלפי
מבטאים כמו סמ"ך דגושה ועמוקה (עיין יצחק ירנן
1. עיין בספר ברכת ה' חלק ג' פרק
1) דגש קל- שאלנו למדקדק תימני ואשכנזי וענו
עם דגש.
ישטוף המטחנה היטב ואז יהיה מותר בה בפסח
השי"ן פתח והפ"ה דגושה, וכמו שמנוקד בדניאל (פרק
תלוי מה העיקר ומה הטפל לדעתך. לדידי דבר
כתב מרן בשלחן ערוך סימן ר"ו סעיף ה':
איני יודע, כיוצא בזה שמעתי ממרן ראש הישיבה
א) גם בנוסח ברכת ההלל אנחנו מדגישים אשר
כלי נגישות