מאמרים
יש חילוק בין טעמי ההיתר, ההיתר בסימן של"ח
ביאור דבריו, דהגם דקבעה התורה דטעם כעיקר, אינו
כבר כתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה
א. לא יותר משעה ביום. ב. אינך חייב
כבר בהמשך בקהלת (פ"ט פסוק יא) כתוב "לא
אסור לקרא ק"ש ללא ברכות התורה, יטול ידיו,
א) לדעת מרן יש לאסור למחוא כפים וכדעת
כתובת קעקע אסורה אף לנשים ככל שאר איסורי
חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה
כתב מרן בשולחן ערוך (סימן שמ''ב) כל הדברים
על פי הפשט יתכן לומר שאף שאין בזה
יעויין בשו"ת יביע אומר ח"ב (סימן ז) שכתב
א) לא כדאי. ב) מותר. ג) מותר. ד)
מכיון שחז"ל חששו לתקנת הציבור שיפסידו ברכת כהנים
יועיל בשעת הדחק אם עונים קדיש וקדושה דרך
עיין בספר הליכות עולם חלק ד' (עמוד נ"ד)
צריך למחוק את הוי"ו הראשונה של ואחיו.
1) מן הדין היו צריכים להדליק בבית נר
א) פירוש שכתב על התורה. ב) לפי הפשט
ע''פ דיני התורה הבן הבכור יורש פי שנים.
לשון הקודש מסתבר שמותר ללמוד, כי אפילו יתר
ידועה ומפורסמת תשובת הרשב"א המובאת בב"י סוף סי'
מוהרמ"ך זצ"ל בספר ברית כהונה (או"ח מערכת ק'
אני לומד בספרי מהר"ן, כגון ספר המדות ולקוטי
יש לפנות לרופא ולא לרב. יתכן ואפשר לצום
כלי נגישות