מאמרים
יש אומרים לומר כן רק עד אדר (וציין
עיין בבית יוסף שם דמשמע מיניה דכל שהוא
לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא
1.בימים נוראים כתב הרמא בהג"ה (סימן תקפא סעיף
1. ודאי שלא! וגם מרן הגר"ע יוסף מבטא
בזמנינו המנהג הוא שחזנים קבועים המקבלים שכר מהקהילה(עמותה)
כנראה תקנה זו היתה לפי שהיו מתפללים מוקדם
יש לו כמה טעמים, ועיקרם מפני שאחרי הכל
מנהג האשכנזים להתענות ביום החופה (מור"ם בהגהתו בשלחן
לא ידעתי היכן מצאת שדעת מרן השו"ע אם
אני כתבתי הנלע"ד אע"פ שרבנים אחרים סוברים ההיפך
כן המנהג פשוט אצל קהילות קודש יוצאי ארץ
היות וכל הפוסקים שאוסרים את הפאה נוכרית משום
1. לדבריך מה הביזיון בכיסוי ציציות, ואדרבא ינסה
כל הלימוד שלנו הוא קושיות ותירוצים, ראיות ודחיות,
יהושע מדבר לפי מראית העין. כמו ותבקע הארץ
אחדות וקרבה, אין פירושן טשטוש הזהות ומחיקת המסורת.
רבינו ירוחם סובר שמי שהולך כל היום בלי
אדרבא מזה עצמו מוכרח שכוונת המדרש על כותל
אדרבא בילקוט יוסף (סימן קפ"א דין מים אחרונים)
מסתבר שעריכת השלחן כוללת דוקא את המפות וכלי
מרן שליט"א ענה על זה בספרו מקור נאמן
לדעת מרן אין חיוב לקרוא רש"י אלא שיוצאים
1. לשאת דודה אסרה התורה בפירוש. עיין ויקרא
1. דלת – זה המשפט הפותח, סוגר –
כלי נגישות