העיקר שהקידוש עצמו יהיה אחר צאת הכוכבים (בן

א. רבים מהראשונים מתירים להטמא גם למתים אחרים

 בימים אלה ממש, בעוד שהעיר טבריה רועשת וגועשת,

מפורש במרן שאדם אומר לצדקה זה נדר (ביו"ד

– לצערי אי אפשר להקל כהשערת כת"ר, מפני

כאשר יגיע המשיח, ויחפצו לבנות את בית המקדש, יחפשו מיד את התלמידי חכמים הגדולים ביותר הבקיאים בסדר קדשים, וישאלו מהם כיצד לעשות כל דבר. תארו לעצמכם שיביאו לשם כך בחור מישיבה קטנה שהכל יתבצע על פיו…

לא כדאי. תראה להם שכך פסק הגר"ע יוסף

פעם נשאל באחת הדרשות בלונדון למה ש"ס מפרידה בין אשכנזים לספרדים? למשמע השאלה, קם ודפק על השלחן: "בתורה אין עדות! נאמר ‘תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב’. לא נאמר ‘קהילת הספרדים’ ולא ‘קהילת האשכנזים’! אין דבר כזה! תורה אחת – משפט אחד"…

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט"א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש"י לר"ת).

אשרייך, על זה נאמר ולא יבוש מפני המלעיגים

יש מחלוקת מה הדין בגידולי מים, שאין שום

רבני עדת הלובים | רבי מסעוד רקח |

כמה זמן עבר מזמן שמת יעקב עד שיצאו

שאר העמים התבוננו נקודתית בכל מכה ומכה בפני עצמה, ולכן תלו זאת באיזה ‘מזל’ או ‘אליל’ רע שהשתלט על מצרים, ואילו יתרו שם לבו על הקשר הפלאי הרקום בין כל עשר המכות, האורג אותם לכלל רצף אחד, והבין שלא יכול להיות כאן מזל אקראי. רק יד מכוונת – ידו החזקה וזרועו הנטויה של בורא העולם, יכולה לנהל את השתלשלות המכות בצורה כה מדויקת. המבט השלם על מכלול עשר המכות והסדר הפנימי שלהן, הקנה לו זוית ראיה בלעדית שהביאתו לעשות צעד מעשי – לכתת רגליו אל המדבר ולהתאחד עם העם היהודי.

אך המצרים לא רק שלא הכירו טובה, אלא כפרו בטובה, כמו שנאמר "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (לעיל א, ח). וצריך להבין שגם אם היה זה מלך חדש ממש, וכי באמת לא שמע על מלך בשם יוסף שהביא ברכה עצומה למצרים שנים מועטות קודם לכן? איך הוא מֵעֵז להתנכר ולהתאכזר כך לצאצאיו?

מָעֻזִּי אָז כָּלָה קֵץ עָזְבִי לָמָּה        עִמִּי עֲשֵׂה

אם אינו מדבר על תלמידי חכמים אלא רק

ובאמת, יש כאן פליאה עצומה: איך באמת משה רבנו, מנהיגם של ישראל, מֵעֵז להתרעם על הקב"ה, ולהתאונן "למה הרעותה לעם הזה", כביכול הקב"ה גורם רע לעם ישראל? הרי ודאי משה חי באמונה הפשוטה שמאתו לא תצא הרעות! ואם באמת משה התרעם, איך ה’ סולח לו ומסתפק רק בגערה?

מעלת קריאת תהלים | מדוע תקנו יום תענית

בספרו “נפש חיה”, מסביר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל

"כל העת אתם מאשימים אותי בגרימת עוול לאבא" המשיכה טענת יוסף להלום "אם אתם כל כך דואגים לאבא, אם חוששים אתם ש’בראותו כי אין הנער ומת’, אולי תסבירו לי היכן היתה דאגתכם זו לפני עשרים ושתים שנים כאשר אתם בעצמכם מכרתם אותי למצרים

אין כאן שאלה כלל. תחלה דע, כי העולם

רופא שבדק את הגראי”ל שטיינמן זצ"ל בערוב ימיו, אמר לו בסיום הבדיקה: "כבוד הרב, אתה חי כל רגע בנס…".

מיד החזיר לו הרב "גם אתה!".

המיוחד באיש מצליח, ידע ובקיאות בשילוב העמקות |

כי לא כך היה עליו לנהוג, אדרבא היה לו הרבה ממה לחוש? וכי בשביל הספק הקלוש שמא תחזיר דינה את עשו הרשע למוטב (מה שיצחק רבקה ויעקב לא הצליחו בכך), היה לו ליעקב לסכן את נפשה מבחינה רוחנית וגשמית וליתנה לו לאשה?!