מאמרים
בספר גשר החיים (פרק א' אות ג' סעיף
1. נכון מאד. תפרסם באור תורה. 2. לָחוּשׁ
אזכרת האחד עשר הולכים בה לפי יום הקבורה,
עזרא זה בארמית. ומקור הכלל איני יודע. אולי
שמעתי ממקורות נאמנים. כן שמעתי שהרב היה בדחן
יש אומרים שיצא, כיון שסוף סוף מין זה
המנהג להקל בזה ע"פ מה שכתב הרמ"א בסימן
1. שאלה יפה שאלת. דע שהכלל נסוג אחור
1. המקור הוא בספר כפתור ופרח פרק שביעי
המקור לשמות האותיות היא מסורת. ברוב האותיות המסורת
מדברי מרן היביע אומר זצ"ל בחלק ז' סימן
1. אכן כך היתה דעתו של הגאון רבי
1-2. כמו שאת האוכל שאוכל ושאר הוצאות שמוציא
עליך לומר את ההלכה, גם אם אינך יודע
המדרש הזה מקורו בפסיקתא רבתי פרק ל"ו, והובא
1. אין זה נחשב כברכת כהנים. ולדעת ספר
מגן אברהם (סימן תי"ז) כתב שנהגו לעמוד זכר
אין צריך להגיה. בכוונה כתבו רחצה להבדיל בינה
אין נכון לעשות כן (עיין בספר מקור נאמן
1. ללמוד פרק ה' מהלכות דעות להרמב"ם, וסימן
דעתו מבוארת בספרו מקור נאמן חלק א' (סימן
יש רק מנהג שהובא בספר מנהג ישראל תורה
לכבוד שאר בשרי רבי אייל חדאד נר''ו זכיתי
מו"ר הגאון הנאמ"ן נר"ו בספר מקור נאמן חלק
איסור נגינה בימי העומר הוא רק מנהג שאינו
כלי נגישות