מאמרים
1. מעיקר הדין יש להקל בזה. אך טוב
אלו דברים שאין להם שיעור מדוייק. היות ונהגו
אין בזה מחלוקת פוסקים ולא מחלוקת מנהגים. מה
1. מדבריך ניכר שרק בדבר דאורייתא יש להחמיר.
בתונס ובג'רבא נהגו שהכהנים מתחילים "יברכך" והחזן אחר
נוסח סידור ''איש מצליח'' אינו צמוד בהכרח לנוסח
הרבה ראשונים כתבו ללבוש בגד וחלוק לבן ושכן
אין מזה כל ראיה, אחר שיתכן ומסתבר שמה
הטעם העיקרי לאיחור ההבדלה בבית הכנסת הוא משום
אף שמותר לקנות בחול המועד שלא לצורך המועד
מנהג זה לא מדויק, שבשר שלא נמלח כלל
זה נכון. כדין אותיות בג"ד כפ"ת שבא אחרי
א. אין שום צורך, אבל אחר גבינה קשה
בג'רבא זה לא היה מצוי כלל, כי כמעט
מרן ראש הישיבה שליט"א מורה ובא שאפשר לברך
לדעתי אם הסמינר השני לא רחוק מאוד (בערך
הבת תדליק בביתם והם יוצאים ידי חובה.
1. דלת – זה המשפט הפותח, סוגר –
1) דברים אלו הולכים לפי מנהג המקום. בג'רבא
א) אי אפשר להתיר נדר מבלי שיפרט נדרו
דברי החכם הנזכר אינם מוכרחים בביאור כוונת בה"ג,
לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא
א) זהו בגדר לימוד מוסר, שיש להשתדל בו.
ניתנה רשות להדפיס ולפרסם. ואני אסביר שוב: 1)
אין בזה כללים ברורים, זה ברור שבשפה הארמית
כלי נגישות