מאמרים
יש ענין לברך לפי שם משפחה ע"פ הרמב"ן
1. מרן הראשל"צ בספרו חזון עובדיה (חנוכה) עמוד
בענין תחנון, כיון דבלאו הכי לדידן הספרדים שנוהגים
במסכת שמחות (פרק ד הלכה י) איתא כל
בשלחן ערוך (סימן תרס"ט) כתב שמוציאין ג' ספרי
מותר להיפגש. מקורות: מה שכתבת שדבר האסור בחרם,
1) דרך ברייתו של אדם להיות נמשך אחר
היום אין לכך כל משמעות, וכל אחד עושה
אסור. ואמנם כתב מרן בש"ע (סימן של"ח ס"ב)
אדם שנעשה לו נס פרטי בודאי שחייב להודות
לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא
א) בכף החיים (סימן קנ"ז אות כ"ז) הביא
א) 9 גרם זה יותר מדויק. כך כתב
1. דעת מרן (סימן רסג סעיף ח) שאין
אם עיינתם בספר כף החיים להגר"ח פלאג'י, לא
אין נוהגים בעניני אבלות אלא עד ל"ד לעומר
בג'רבא עושים גם בי"א חודש וגם בי"ב חודש.
הן אמת שדעת הגאון פרי חדש ועוד, שאפילו
אסור להעלות על רכב שנוהג בו גוי ואפילו
אין צריך מן הדין. רק התימנים והאשכנזים נוהגים
א) מרן בש"ע (סימן ל"ד סעיפים ב'-ג') כתב
דעת מרן איש מצליח שיש להתפלל עם סיום
שמעתי בעבר מי שטען כן. ולענ"ד אין נראה
יש נוהגים כן ומהם הגר"א, והסיק הרב משנה
לענין אמירת תחנון בין השמשות, הנה לדעת מרן
כלי נגישות