לשון הזהב של הרמב"ם
הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.
קרא שאלהמסגולות לשונו של הרמב"ם
הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.
קרא שאלההמעגל שהושלם, סיפור מדהים על החלטה גורלית ועל התוצאות המדהימות שנסגרו רק עתה.
מאיר עיני חכמים בהלכה
מה לכוסכוס החגיגי ולסעודה מפסקת
למרות היגון והעצב בשערי היום הנורא ט’ באב, יש שבחרו לערוך את סעודת המפסקת, דווקא באוכל המסורתי והחגיגי – "כוסכוס", על מה ולמה? / ומדוע דווקא מאכל האבילות – ביצה, זיכה את המון העם במחאת פוסקי אשכנז / ואיך כמעט הציל החמין של שבת את הסעודה מפסקת.
קרא שאלה
הצצה לספר מרתק על תולדות חכמי זרזיס, שלשה סיפורים מכוננים מרחובותיה של העיר
אתה בחרתנו – גזענות או מחויבות?
לראשונה: הגדת מרן ראש הישיבה – "ה’ נסי"
מזמור לאסף מיבעי ליה!
תולדות הגאון רבי משה (בישי) מימון זצ"ל מגאבס
להפוך מר למתוק!
כסא רחמים שלי – הגאון רבי אופיר טנג’י שליט"א
מתלמידיה של הישיבה בשנים תשנ"ג-תשנ"ז
תפקיד כיום: רב קהילה בראשון לציון וביבנה, מורה הוראה בבית הוראה ‘שערי הלכה ומשפט’ בירושלים ומחבר פורה
מנהג הלבושים בג’רבא
איפה הכסף?!
מעשה הכתב
תולדות הגאון רבי נסים הכהן זצוק"ל – חלק ב’
מלך על כסא רחמים
בשולי הגלימה – חלק ב’
עצרת תפילה וזעקה
לפני התיבה עבר הגאון רבי אליהו בנימין מאדאר שליט"א ראש כולל "פקודת אלעזר" באלעד, והשתתפו בו מוה"ר הגאון רבי צמח מאזוז שליט"א, ראש הכולל הגאון רבי דוד עידאן שליט"א ועוד רבים מרבני הישיבה.