מאמרים
אינני בקיא בהשתלשלות ההסטוריה של הפאות, (המאמר ששלחת
-זו שאלה חמורה מאד, וגם המתירים זאת אינם
החילוק בן זמן התלמוד לזממנו הוא (בעיקר) מפני
שואל יקר! הנה מדבריך נשמע שהנך יודע את
א) פתחת בשאלה וסיימת בתוכחות מוסר למי שאינו
אינך חייב למחול על צער שציערו אותך אא"כ
על אדוניה בן חגית נאמר (מלאכים א' פ"א
ספר פרי אליעזר לא זכיתי שיבוא לידי רק
אם אכן יש לחוש שימותו, אסור משום ספיקא
“עמקו מחשבותיו יתברך” “אין עוד נביא ולא אתנו
יישר כח ! גם אני לפני שעניתי את
– אם הבנתי נכון לא התכוון מרן ראש
חרטה מעומק הלב על הצער שנגרם לאביו ובקשת
– לצערי אי אפשר להקל כהשערת כת"ר, מפני
תחילה, צר לי עליך שאתה במצב זה, ואני
לצערי איני מבין את המילה "לברקש", אם הכוונה
כבר צווח בכרוכיא על זה הגאון החסיד ר'
בודאי שיש עניין לדאוג לבעלי חיים שלא יהיה
הגמ' בברכות אומרת יסורין של אהבה אלו יסורין
אנו רואים לצערנו כמה מהנוער שהולך לצבא בכל
יישר כח על הברכות ומאחר שמרן שליט"א אינו
לענ"ד יש כאן ענין של לא תעמוד על
1. השרש הוא "און" (כ"כ הרד"ק בשרשים). ובנח"י
1.כמו שהתירו לרופאה לביתה משום התירו סופן משום
לצערי לא הבנתי את השאלה. אם יוכל כת"ר
כלי נגישות