מאמרים
גממארה (שני ממי”ן להוראת הדגש חזק במ”ם, האל”ף
איני מבין כ"כ בדקדוק השפה הארמית. אבל הפירוש
כן הוא בספר דניאל (ד, לא, ועוד) "עלמא"
ענה אותנו (מורכב משתי מילים בארמית: עני יתן).
"ואמרו אמן" המ"ם בשווא נח, כי אין שום
בספר מקור נאמן כתב מרן שליט"א שאין הבדל
מרן ראש הישיבה שליט"א אומר שבארמית אין הכללים
מכיון שמחבר התפלה היה שגור בפיו מטבע לשון
הפירוש שאמרת על אבן עזרא אינו נכון. לעומת
1. לגבי אמירת ויעבור יש להחמיר לאומרם דוקא
הדל"ת הארמית דינה ככל"ב העבריות ואין מבטאים את
הכל שוה לעברית לבד משוא שאחרי תנועה גדלה,
משמעות המלה היא דבר שזז הצידה ממקומו, וזה
אם כוונת הדוקר הייתה לשם שמים במאת האחוזים
שאלה יפה מאוד והתשובה היא שהכללים בשפה הארמית
1) לפי הדקדוק שתיהם היו צריכות להיות בכף
עילעאי זה כנראה שיבוש של אילעאי. עילעאי בארמית
עזרא זה בארמית. ומקור הכלל איני יודע. אולי
1. ולמצרים "האוכלים" איתו לבדם (פרשת מקץ) –
1. לא ידוע. אבל לא נזכר בראשונים. כנראה
1. אנחנו נוהגים כדעת הרד"ק שכל שוא שאחרי
השורש ר.ש.מ אינו בלשון הקודש ממש, ואינו נמצא
כך קיבלנו במסורת, שמונה פעמים בתנ"ך בא בג"ד
א). מָטָה רגלי משורש מוט. במשקל קָמָה שָׁבָה.
יש הבדל בין לחזור שהוא לשנן ולכפול הדבר,
כלי נגישות