מאמרים
סגנון השאלה (על כל המלים ה"גבוהות" והלועזיות ו"הסמיילי"
מרן ראש הישיבה נר"ו כתב שהפרוש הנכון במלה
לענין השאלה הראשונה הנה בשמחות הדין שונה, כיון
הגהה אחרונה של הספר לא נעשתה על ידי.
בדרך כלל במלת ושמע השי"ן מנוקדת נח (כמו
מרן אומר בָרַיְתָא (בית בקמץ ורי"ש בפתח ויו"ד
כמו פתח.
א. כבר נודע מה שהאריכו בזה האחרונים, אם
אשרייך שזכית להתגבר ולהחליף מפלאפון טמא לפלאפון כשר
לכבוד הרב השואל היקר אחר מחילה מכבודו עירבב
עומדים בה"א קצת שיש בה געיא, והשוא בלמ"ד
רש"י כתב שכל ה"א שהיא בחטף פתח היא
א). רפויה. רק לשמח אחרים אפשר וחַדִּי בדגש
קוראים אותה בשוא פתח. ואף שהטעם לא בלמ"ד
1. שמעתי מידידי רבי אלדן הכהן יהונתן הי"ו
הצד הראשון נכון, ופירושו שהוא עצמו מתרצה (בנין
הגאון משמרות כהונה (בחידושיו לקידושין דף נ"ד ע"א)
מרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ט) כתב
לכאורה יש בזה ריבוי קדישים. אלא אם כן
1. משקלה של מלה זו אינו סגול סגול,
1. בישעיהו צ"ל מתג במלת סִבְכֵי, ונשמט בתקון
מה זה שוא חטף? אולי כוונתך לחטף פתח,
לא להתייחס להשערות. אבל מי שקרא ושקה וזהב
הכלל שהזכרת לא שייך כאן שהרי"ש בסגול, והכלל
1. האמת שלא בכל מקום אנו מציינים מלעיל
כלי נגישות