מאמרים
זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):
1) זמן תפלת שחרית עד שליש היום וכמבואר
א) גם בזה נהגו לעלות ש"ץ (ובפרט בקרב
רצוי להגיד קדיש ולזכות את הציבור בעניית שבעת
1. אחר תפילת שחרית והקינות שמסיימים סמוך לחצות
1)נהגו לברך במוצאי ט"ב ויש טעם בדבר ואין
משום שלא נתקן לומר כן אלא בסיום התפלה
יש להחזיר אותו בעדינות. ואם לא ישמע –
אם אין חזן אחר – תעלה. בשבת יש
כלי נגישות