מאמרים
אם יש בידם למחות בו ויש סיכוי שישמע,
אין זה דומה לאשכנזי המברך על יין שרובו
שבברכה ראשונה אין חשש אם יחזור ויברך, שאם
לעניות דעתי אין בעיא, קל וחומר ממה שכתב
אינו צודק! הקורא בתורה להוציא הציבור ידי חובה
– ידועה דעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף
אף שמדברי מרן רבי כלפון משה הכהן זצ"ל
לא הבנתי שאלתך, מה בכך שלדעת כמה פוסקים
אין בזה סב"ל, כיון שגם לדעת מרן בסימן
אם אמר כמה תיבות מהפסוק קודם שם ה'
שמעתי הערה זו מלפני שנים, ואינה מתקבלת על
אם בירך – ודאי שיקרא ג"כ, שלא תהיה
אם אומרים רק מלך העולם, אין כל מניעה.
לכאורה נראה הכרחו של רש"י מכח זה, שהוא
אין ברכותיך לבטלה כיון שבירכת גם על תפלין
בזמן הזה שרבים לא ידועים לקרוא כהוגן, נהגו
אין איסור רק בשעת המצוה ממש, אבל קודם
אין בזה חשש שם שמים לבטלה. אמנם במקור
מה שעשו עשוי, ואין בכך כל חשש ברכה
1. נתינת עיניו בכוס זה לא מעכב בדיעבד
מותר וחייב לענות אמן (עיין בספר ברכת ה'
א) ודאי שאחד מהמסובים חייב לשתות, שאם לא
א) צריך שיענה , ואם לא שומע ועונה
1. בתונס ובעוד מקומות רבים נהגו לברך על
לא ביארת את השאלה מספיק. האם כשמתנער ממחשבותיו
כלי נגישות